ספר 2

ליאו בק מנהיגות והגות 1945-1933
עורך: אברהם ברקאי, ישראל, 2000
בשנים הראשונות של שלטון הנאצים עדיין האמינו רוב יהודי גרמניה, שיש להם עתיד במדינה שהייתה מולדתם ומולדת אבותיהם מדורי דורות. כדי לעמוד בגזרות שנחתו עליהם הידקו ורעננו מוסדות קיימים והקימו חדשים בכדי למצוא משען וסעד בעזרה ההדדית של אחים לצרה. לנוכח התנפצות התקוות של התבוללות ואינטגרציה היו מעט השנים שאחרי 1933 לרבים מיהודי גרמניה תקופה של התכנסות והתוודעות רוחנית ותרבותית.
בכל אלה נועד לרב ליאו בק מקום מרכזי. הוא היה האישיות הבכירה, המקובלת כמעט על כל הזרמים ביהדות הגרמנית, והיה זה אך טבעי שנבחר לעמוד בראש מוסדותיה המרכזיים בתקופת הדמדומים שלפני חדלונה. לאחר גירוש רוב היהודים למחנות השמדה מילא תפקיד גם ב"מועצת הזקנים" של גטו טרזינשטט. וכמו רבים מאלה שנטלו על עצמם את עול המנהיגות של קהילות וציבורים יהודיים בתקופת השואה, היו גם דמותו ופעילותו של ליאו בק, שזכה לשרוד, נושא לדיוניהם ואף לביקורתם של היסטוריונים.
בשער הראשון של הספר מובאים פרק ביוגרפי כללי ומספר מאמרים העוסקים בעיקר בפעילותו הציבורית וההגותית של בק בשנים 1945-1933. בשער השני נבחרו מתוך כתביו של ליאו בק כמה מן החיבורים ההיסטוריים והחינוכיים, רובם בעלי אופי פובלציסטי, שנכתבו באותה התקופה או בסמוך לה. רוב חיבוריו העיוניים, שהוציאו לליאו בק שם בעולם של הוגה מעמיק בפילוסופיה הדתית, חוברו לפני התקופה הזאת. על כן רחוק המבחר שלפנינו מלמצות או אף מלהדגים די הצורך את יצירתו הספרותית-הגותית, שרק חלק ממנה תורגם עד כה לעברית.