מדגה

רעיון גידול הדגים בבריכות הובא לעמק החולה על ידי יהודי-יגוסלבי בשם שוורץ.
שתי בריכות הדגים הראשונות של הקיבוץ, נבנו למעשה על ידי קיבוץ עמיר, אשר עלה לקרקע בשנת 1940, ושכן בשטח הבוסתן כיום. כאשר קיבוץ להבות הבשן עלה על הקרקע בשנת 1945, נמסרו הבריכות לידי להבות.
היה זה הענף המכניס ביותר בקיבוץ. בשנת 1948 נחפרו  3 בריכות נוספות. מהר מאד שטח הבריכות גדל עוד יותר , וחלק מהביצה הפך  אף הוא לבריכות דגים. הבריכות הגיעו גם מעבר לכביש.
 בימים הראשונים הזרימו לברכות את מי עין הטוחן. לאחר מכן השתמשו במי הבניאס. בשנות ה-60, עם הקמת מפעל הדן, החלו להשתמש במי הדן.

גודל הבריכות
בריכות המדגה משתרעות על פני 550 דונם, מהם 400 דונם משמשים לגידול דגי מאכל, "המאגרים",  ו-150 דונם נוספים משמשים לאימון דגיגים ולגידול דגי נוי.
גודל הבריכה הגדולה ביותר הוא - 140 דונם ועומקה הוא שני מטרים וחצי. גודל הבריכה הקטנה- 2 דונם ועומקה - 80 ס"מ.
כאשר כל הבריכות מלאות יש בהן כמיליון קוב מים. המים ממוחזרים בהשקיית השטחים החקלאיים.

דגי מאכל:
קרפיון, כסיף, אמור, בורי.
את הקרפיונים מגדלים במשך שנה אחת. מאביב לאביב. קונים את הדגים במשקל של גרם אחד.  בתום שנת הגידול הקרפיון מגיע למשקל של קילו וחצי.  את שאר הדגים מגדלים במשך שנתיים, עד שהם מגיעים למשקל  של 4 קילו.
כל הדגים גדלים באותן הבריכות יחד. כל זן מנצל שכבה שונה של המים. כאשר שולים את הדגים, ממיינים אותם לפי זנם.

האמנונים והניסוי הגיאו-טרמי
 האמנון הינו דג טרופי, ולכן אינו יכול לשרוד את החורף הגלילי הקר. כדי להצליח בגידולו  אנו מתנסים כעת בצורת גידול חדשה- הזרמת מי מעינות חמים לבריכת האמנונים, ויצירת טמפרטורה המתאימה ל"שמירת חורף". המים החמים מגיעים מהקידוח שליד קיבוץ שמיר.

דגי נוי:
קיבוץ להבות הבשן חבר לקיבוץ גן שמואל בתהליך גידול דגי נוי. סוגי דגי הנוי שגדלים אצלנו הם קומט צהוב, קומט אדום, שובונקין ועוד.
מגדלים את הדגים מגודל "לרווה" (כמו ראשן של צפרדע) ועד לגודל של 5 גרם. מחזור גידול אחד לוקח 3 חודשים.
 בגן שמואל ממיינים את הדגים, אורזים אותם ושולחים אותם בעיקר לשווקים באירופה.

אתגרים בענף הדייג
עם קום המדינה היו מגדלי דגים רבים. כל המשקים היו משווקים את התוצרת דרך חברת שיווק אחת. לכל משק היו זכויות שיווק. כדי למנוע עודפים ותחרות, לכל משק הייתה הקצאה קבועה.
עם השנים השיווק המאורגן התפרק. התחרות שהחלה בין המשקים גרמה לצניחת המחירים ב-50 אחוז. משקים רבים נסגרו. כיום, לאחר כמה שנות שיקום, יש ניסיון לייצוב המצב.
בנוסף לכך, בתחילת שנות ה-2000 הופיע וירוס קרפיונים שחיסל כ-90 אחוז מהדגים. אנשי מקצוע בארגון מגדלי הדגים עדיין מנסים לפתור את הבעיה.

צוות
מנהל ענף , יועץ מקצועי

ראיון עם ברונו לוין,  מהנדס בניין, 2012
ראיון עם מאיר שמיל, יועץ ואיתי קנטור, מנהל הענף, 2012
רשמה-מעין גולד