יוסף עמית - ולקנוץ

לזכרו של יוסף עמית, האהוב והאמיץ, שהגן על חבריו מרימון שהתפוצץ.  יהי זכרו ברוך. 

הכנסו לכתבה של רובי המרשלג לזכרו בקישור הזה  

 

מתוך הדף לזכרו באתר ההגנה: 

בן פרידריך ופרידה. נולד בט"ו בתמוז תרפ"ב (11.7.1922) בברלין, בירת גרמניה. למד בבית-ספר עממי, תחילה בתנאי שויון ואחר-כך במשטר הדיכוי והבדלת התלמידים היהודים לשם השפלתם, ואז גמלה בו ההכרה כי עליו לעלות לארץ-ישראל. ב-17.1.1938 הגיע לארץ עם "עליית-הנוער" והתחנך בקיבוץ משמר-העמק. למד במהרה את הלשון העברית והתערה בחיי הארץ ובחר לו את שם המשפחה עמית, להביע בכך את רצונו להיות חבר טוב לכל, וכן היה. שהה עם קבוצתו בגרעין הכשרה באילון ובאפריל 1942 הצטרף עם חברי קבוצתו לקיבוץ "השומר הצעיר" "להבות" ובנובמבר 1945 עלה עם קבוצתו להתנחל בלהבות-הבשן. נטה שכם לסיקול האדמה והתמחה בניהול עבודה זו. עבד בבנין, בסלילת הדרך אל הנקודה, במשתלה, והיה זריז בכל ענפי המשק והמלאכה. את השקידה להוציא מתחת ידו עבודה משוכללת הן במשק והן בפעילות תרבותית ומוסיקלית (בשירה ובמפוחית-יד) ראה כחתירה אל השלמות האנושית, ואת יחסו הטוב אל החברים ואל הזולת בכלל ראה - כפי שהסביר ביומנו - כביטוי לבריאות לאיתנות נפשית. שאף לשלום מתוך הכרה והוקרה לכל פעולה יוצרת ובונה, אולם התכונן למלחמת-מגן, לשמירת קיומם של הנכסים והערכים היקרים לו. הצטרף ל"הגנה" ב-1940. סיים קורס מ"כ והיה מאמן. שירת כנוטר בשמירת מקום מושבו, ובחורף תש"ח מילא תפקידי נשק וחבלן. בימי ציפייתו להולדת ילדו הראשון יצא למשימות מסוכנות, להגן על הנפשות היקרות לו ועל הנקודה והמולדת כולה. בשובו מפעולת-חבלה בסביבת להבות-הבשן נפגע בתאונה, בהתפוצות רימונים, ומת בבית-החולים ביום 19.3.1948. נקבר בלהבות-הבשן. זכרו הועלה בחוברת "ארבעה שנפלו" של קיבוץ להבות-הבשן. השאיר אחריו אשה, פנינה, ובת, יעל, שנולדה אחרי מותו.