אריה פולברמכר - ציורים
אריה נולד בברלין בגרמניה ועלה לארץ בגיל 12 בשנת 1933 עם כל משפחתו: אמא, אבא ושתי האחיות: חנה (כיום חנה פיינשטיין מלהבות) ולילי שכיום חיה בברעם.
אריה ואחיותיו למדו במוסד שומריה המיתולוגי במשמר העמק. אריה יצא לקבוצת הכשרה במעברות ומשם הגיע עם הקבוצה שלו ללהבות. בגיל 16 התחילה הזוגיות ארוכת השנים בין אריה לנעמי היפה ויש להם 3 ילדים ו- 6 נכדים.
אריה כיום בן 94 והוא מצייר 4 שנים. בהתחלה למד ציור בתל חי 3 שעות בשבוע וכעת הוא לומד גם בסטודיו ציור מהבטן אצל בלה בלהבות.
אריה מצייר נופים ואנשים, אילוסטרציות על שירים וזכרונות מברלין. הציורים שלו הם גם סיפורים והם פורשים בפנינו עולם שלם של דמויות ושל נכסי תרבות מהעבר ומהווה.
אריה אייר ותרגם מגרמנית את הבלדה על פון ריבק מאת תיאודור פונטאנה:
באחוזת פון ריבק שבצפון המדינה
אדון פון ריבק גידל עץ אגס בגינה.
בהגיע עונת הסתיו הזהובה
אגסיו מבהיקים לכל הסביבה.
עת פעמון המגדל מצלצל צהרי יום
אדון פון ריבק דחס אגסים בכיסיו.
עובר מקפץ לו נער בכפכפיו
קורא לו: "בחורצ'יק, רוצה אגס?"
וילדה שעוברת, הוא קורא לה: "קטנה,
בואי לכאן וקחי לך אגס מתנה".
כך נהג כל השנים, אך הזמן לא מאט
ופון ריבק חש את קיצו מתקרב.
זה היה שוב בסתיו, עת בשלו אגסיו
ופון ריבק אמר: "הנה מגיע זמני,
אנא שימו אגס בקבר עימי".
כעבור ימים שלושה, מבית האחוזה
נשאוהו למקום מנוחתו האחרונה.
אנשי הכפר במשא אבלים נאספו
התפללו וזימרו לעילוי נשמתו.
גם הילדים התאבלו וליבם כבד
"הוא אייננו עוד - מי יתננו אגס כעת?"
כך חשו הילדים, כי הם לא ידעו,
דרכיו של פון ריבק הזקן - לא קלטו.
החדש אמנם, הוא קפדן וחסכן,
מקפיד ומגדר אחוזה וגן.
הזקן את דרכיו של בנו ידע
הקדים הוא לחשוב על תרופה למכה.
ידע בדיוק למה ביקש להטמין
אגס בקברו בבית העלמין.
בשנה השלישית ממקום מנוחתו
נובט שתיל אגס ויגדל מלוא קומתו.
השנים חולפות וככיפה ירוקה
עץ אגסים מצל על המצבה.
בהגיע עונת הסתיו הברוכה,
אגסיו מבהיקים שוב לכל הסביבה.
אם יעבור אז ילד ליד בית העלמין
ישמע לחש העץ: "נער, רוצה אגסים?"
נערה כי תעבור שם, תשמע כהבל: "קטנה,
בואי לכאן וקחי לך אגסים מתנה".
כך, ברכה לדורות עוד היד מעניקה
של פון ריבק על ריבק שבצפון המדינה.
ילדי הכיתה של אריה בברלין בגיל 9.
ליד הילד שנרדם בשיעור יושבת ורה שוורץ.
ורה שוורץ מהכיתה של אריה
שנפטרה ב- 1929 בגיל 9 מדיפטריה.
יהי זכרה ברוך.
השראה מציורי הנוף של סזאן ומדמות אישה שאריה ראה בתערוכת צילומים.
חנה בנעלי לכה חדשות, יורדת לרחוב להציג את הבגדים החדשים לחברות.
ילד על שפת הים בתל אביב
נמל תל אביב בלילה
התמזה בלונדון בצבעי מים
כשאריה היה ילד הוא חשב שהכל ישאר כפי שהיה תמיד: כשהוא יהיה זקן גם הוא ישב על ספסל בכיכר העיר עם שקית פירורי לחם ויאכיל את הציפורים, בדיוק כמו הזקנים בברלין...
אילוסטרציה על אנה קרנינה, בעלה והבן שלה
אריה ואחיותיו למדו במוסד שומריה המיתולוגי במשמר העמק. אריה יצא לקבוצת הכשרה במעברות ומשם הגיע עם הקבוצה שלו ללהבות. בגיל 16 התחילה הזוגיות ארוכת השנים בין אריה לנעמי היפה ויש להם 3 ילדים ו- 6 נכדים.
אריה כיום בן 94 והוא מצייר 4 שנים. בהתחלה למד ציור בתל חי 3 שעות בשבוע וכעת הוא לומד גם בסטודיו ציור מהבטן אצל בלה בלהבות.
אריה מצייר נופים ואנשים, אילוסטרציות על שירים וזכרונות מברלין. הציורים שלו הם גם סיפורים והם פורשים בפנינו עולם שלם של דמויות ושל נכסי תרבות מהעבר ומהווה.
אריה אייר ותרגם מגרמנית את הבלדה על פון ריבק מאת תיאודור פונטאנה:
באחוזת פון ריבק שבצפון המדינה
אדון פון ריבק גידל עץ אגס בגינה.
בהגיע עונת הסתיו הזהובה
אגסיו מבהיקים לכל הסביבה.
עת פעמון המגדל מצלצל צהרי יום
אדון פון ריבק דחס אגסים בכיסיו.
עובר מקפץ לו נער בכפכפיו
קורא לו: "בחורצ'יק, רוצה אגס?"
וילדה שעוברת, הוא קורא לה: "קטנה,
בואי לכאן וקחי לך אגס מתנה".
כך נהג כל השנים, אך הזמן לא מאט
ופון ריבק חש את קיצו מתקרב.
זה היה שוב בסתיו, עת בשלו אגסיו
ופון ריבק אמר: "הנה מגיע זמני,
אנא שימו אגס בקבר עימי".
כעבור ימים שלושה, מבית האחוזה
נשאוהו למקום מנוחתו האחרונה.
אנשי הכפר במשא אבלים נאספו
התפללו וזימרו לעילוי נשמתו.
גם הילדים התאבלו וליבם כבד
"הוא אייננו עוד - מי יתננו אגס כעת?"
כך חשו הילדים, כי הם לא ידעו,
דרכיו של פון ריבק הזקן - לא קלטו.
החדש אמנם, הוא קפדן וחסכן,
מקפיד ומגדר אחוזה וגן.
הזקן את דרכיו של בנו ידע
הקדים הוא לחשוב על תרופה למכה.
ידע בדיוק למה ביקש להטמין
אגס בקברו בבית העלמין.
בשנה השלישית ממקום מנוחתו
נובט שתיל אגס ויגדל מלוא קומתו.
השנים חולפות וככיפה ירוקה
עץ אגסים מצל על המצבה.
בהגיע עונת הסתיו הברוכה,
אגסיו מבהיקים שוב לכל הסביבה.
אם יעבור אז ילד ליד בית העלמין
ישמע לחש העץ: "נער, רוצה אגסים?"
נערה כי תעבור שם, תשמע כהבל: "קטנה,
בואי לכאן וקחי לך אגסים מתנה".
כך, ברכה לדורות עוד היד מעניקה
של פון ריבק על ריבק שבצפון המדינה.
ילדי הכיתה של אריה בברלין בגיל 9.
ליד הילד שנרדם בשיעור יושבת ורה שוורץ.
ורה שוורץ מהכיתה של אריה
שנפטרה ב- 1929 בגיל 9 מדיפטריה.
יהי זכרה ברוך.
השראה מציורי הנוף של סזאן ומדמות אישה שאריה ראה בתערוכת צילומים.
חנה בנעלי לכה חדשות, יורדת לרחוב להציג את הבגדים החדשים לחברות.
ילד על שפת הים בתל אביב
נמל תל אביב בלילה
התמזה בלונדון בצבעי מים
כשאריה היה ילד הוא חשב שהכל ישאר כפי שהיה תמיד: כשהוא יהיה זקן גם הוא ישב על ספסל בכיכר העיר עם שקית פירורי לחם ויאכיל את הציפורים, בדיוק כמו הזקנים בברלין...
אילוסטרציה על אנה קרנינה, בעלה והבן שלה