חנה פיינשטיין - ציירת


חנה נולדה בגרמניה בשנת 1922. בשנת 1933, יצאה עם משפחתה מגרמניה לשוויץ -  אמא, סבתא ו-3 ילדים:  "אחותי הקטנה הייתה בת שנתיים וחצי, אני הייתי בת -10 ואחי הגדול, אריה פולברמכר, שגם נמצא בלהבות הבשן, היה בן 12".
לאחר תקופה בשוויץ הגיעו לארץ ישראל בעזרתו של הדוד שלה.

"בהתחלה היינו בבתי ספר שונים. עד שהגעתי למוסד שומריה במשמר העמק, "משם החלטתי שאני רוצה לחיות בקיבוץ".
כך הגיעה חנה לכרכור בשנת -1941 והייתה לאחת ממיסדי קיבוץ להבות הבשן.
במשך השנים עבדה חנה כתופרת במתפרת להבות. היא למדה גזירה בתל-אביב. במתפרה תפרו שמלות אופנתיות, מכנסיים וחולצות.
כמו כן, עבדה במקומות שונים לפי הצורך: הקמות בבתי הילדים וכו'.
"מכיוון שהיו לי מספריים טובים, הייתי גם הספרית בקיבוץ. היה לי צריף בו תפרתי. אם בחורה רצתה להסתפר, היא הייתה מגיעה אלי לצריף ומבקשת תספורת".

חנה למדה ציור בחוג באילת השחר כאשר הייתה כבת 40. מאוחר יותר למדה רישום במכללת אורנים.
"נהגתי לקחת כן ציור ולנסוע למקומות שונים בארץ על מנת לצייר אותם. בין היתר ציירתי את נמל יפו, צפת, טבריה ועכו".
חנה ערכה תיק רישומים מעבודותיה וחילקה לכל משפחות הקיבוץ.
בשנות ה-70 ערכה תערוכה גדולה בתל-אביב.

לחנה ובן ציון נולדו 3 בנים: שאול ושרון גרים בקיבוץ.  
עזרא בנה האמצעי, היה חובש בסיירת גולני ונפל במלחמת יום הכיפורים. לאחר שעזרא נפל בקרב, הזמינו חבריו את חנה ובן ציון לטיול בסנטה קתרינה בסיני, לאותו מקום בו עזרא טייל עם חבריו. שם ציירה את ציור  השקיעה. (סנטה קתרינה אוגוסט 1974).
נכון ל- 2013 יש לחנה ובן ציון - 7 נכדים ו-7 נינים.

בציורים ניתן גם למצוא זיכרונות ילדות, לדוגמה: בילדות נסעה יחד עם משפחתה לחופשות בדנמרק: "אני זוכרת שהורי שלחו אותי למכולת לקנות לחם בבוקר. ארץ זרה, שפה זרה, ואני ילדה כבת -6. הולכת בשדה, והדשא גבוה ממני... "
ישנם ציורים שהם פרי הדמיון, כמו הציור של האישה ההולכת על החבל בזירת קרקס.

חנה היא מורה מוסמכת בכירה לאומנות בחינוך המיוחד.

צילום: סיימון פרידמן
ערכה: מעין שמיל-גולד