ספר 3

לבטי זהות על סף החידלון
2013
האגודה המרכזית ויהודי גרמניה 1938-1893
 
שאלנו את עצמנו פעמים אין ספור: האם נהגנו נכון כאשר ניסינו במשך שנים להגן על העמדות ולשמור עליהן (...) האם לא היינו צריכים לומר מיד בהתחלה: הכל אבוד! הצילו את נפשותיכם! צאו מכאן! לא עשינו זאת, כי לא יכולנו לדעת כיצד יתנהלו הדברים."
פרידריך ברוניץ, ממנהיגי האגודה המרכזית.
"האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני האמונה היהודית" נוסדה בשנת 1893 כדי לגבור על הסטריאוטיפים האנטישמיים של הגרמנים ולממש את שוויון הזכויות האזרחי שלכאורה הובטח ליהודים בחוקת הרייך. את מטרותיה שאפה האגודה המרכזית להשיג באמצעות מאבק פוליטי ומשפטי עיקש. על בסיס זה, בתחילת פעילותה, יכלו יהודים מכל הזרמים הדתיים והפוליטיים למצוא את מקומם בשורותיה והיא התפתחה במהירות לתנועה המונית. ואולם לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות והחברתיות שאירעו בגרמניה מסוף המאה התשע –עשרה ובעיקר בשנות מלחמת העולם הראשונה ולאחריה הייתה האגודה המרכזית גם לאגודה רעיונית פנים יהודית.
 
היסטוריונים ציונים טיפחו במשך השנים את תדמיתה של האגודה המרכזית בתור ארגון החותר להתבוללות ולטמיעה. התיאור המתועד של המאבקים הרעיוניים הפנימיים בה במשך 45 שנות קיומה המובא בספר מעלה שהאגודה המרכזית הייתה למעשה ארגון רעיוני יהודי שאמנם נאבק בציונות, אך נאבק גם במגמות הטמיעה הגרמנית הלאומנית באגפה הימני. בכך אברהם ברקאי פורע חוב היסטורי ומתקן את תדמית האגודה המרכזית.