כתבות

קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה

בקיבוץ של פעם התגייסו רבים לקיום מצוות לשמח חתן וכלה בחופתם: הופעות ילדי חברת הילדים, ריקוד השרל'ה, בישול והגשת האוכל, עוגות מעשה בית, הכנת האולם והדשא הגדול, תורני הגשה וחיסול ועוד. ויש להבין שהמיוחד בשמחה זאת שהיא מצוה כללית. אין זו רק שמחה של החתן והכלה אלא כל עם ישראל שמחים בבית החדש, בהתרחבות העם.   חתונה להבות הבשן

כשהיינו ילדים, בחורף, ניתן היה להלך בין השלוליות רק במגפיים, ובכניסה לבית הילדים, לחדר אוכל ולחדרי ההורים היה צריך להשתמש ב"מחלץ" המגפיים ולנעול נעלי בית (של "המגפר").

הוואדי עלה על גדותיו והמעיינות גלשו והציפו, מ"בריכת הנוי" שהייתה בין המזכירות למרכולית של היום, ה"צביש'ן", וכל אזור מחנה הנח"ל בדרך לבריכה. חג הביכורים - להבות הבשן

ניסים אלחלל מספר על המסע לאגם החולה לפני הייבוש ב- 1955: 
אגם החולה
ביצת החולה
ייבוש החולה

תודה לניסים אלחלל שפרסם את הכתבה!

ניסיונות התיישבות בחיאם אל וואליד
ניסיונות התיישבות בחיאם אל וואליד
ניסיונות התיישבות בחיאם אל וואליד





לכניסה לגלריה לחצו על הקישור הזה

חנה פיינשטיין

אם מילים כמו "שלי", "ברגש" "הנחתה" ו"חילוף" מעלות חיוך על פניכם, אז סימן שפגשתם אותן – את נשות הכדורשת של להבות הבשן.
ואם לא, אז נעים להכיר - "לבבות הבשן" היא נבחרת של 20 אמהות בטווח גילאים נרחב אשר פעמיים בשבוע שמות בצד את כל המטלות, ההתרוצצויות והעייפות ונפגשות כדי לשחק את המשחק המדבק והמלהיב הזה שנקרא כדורשת, בניצוחו של המאמן יואב קרילקאר.
ברונו לוין מספר על מעיינות הקיבוץ:
עין דיבא, עין רוסף, הצבישן, עין ערבה, עין שלמה ועין טחונה




ליאת בן אדיבה מספרת על בניית בית הבוץ המהמם שלה בקיבוץ להבות הבשן