יוחנן דביר מספר על השנים הראשונות לחייו, בין 1923 ל- 1946
מוקדש לאסא, בנם של יוחנן ומרים, שנהרג בזמן שירותו הצבאי ברמת הגולן ולא הספיק לשמוע את הסיפורים.
מוקדש לאסא, בנם של יוחנן ומרים, שנהרג בזמן שירותו הצבאי ברמת הגולן ולא הספיק לשמוע את הסיפורים.
בהיותה נערה בת 14, נותרה לבדה ללא משפחה והצטרפה לתנועת "השומר הצעיר". בסתיו 1947, לאחר מסע ממושך, עלתה ארצה באונייה "כנסת ישראל", ושנה לאחר מכן הצטרפה לקיבוץ להבות הבשן אשר בגליל העליון, שבו היא חברה עד היום.